החלטה בתיק ע"א 5747/04

הדיון בערעור שהוגש בתיק דלעיל הסתיים ביום 22.2.05 בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים. על פי פסק הדין האמור, נדחה הערעור, אך הוסכם שהמשיב לא ינקוט בהליכי הוצאה לפועל לפינוי המערערים מנכס מקרקעין, כל עוד הליך שיוגש על ידי המערערים במטרה שיוצהר על בעלותם בנכס יהיה תלוי ועומד ובכפוף להפקדת סכומים שונים בקופת בית המשפט.  הפקדה זו מבטאת את חוב דמי השכירות שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום ואת דמי השכירות לתקופה שבמהלכה יהיה ההליך האמור תלוי ועומד.

בשלב מסויים לאחר מתן פסק הדין בערעור הגיש המשיב בקשה "למתן צו המתיר נקיטת הליכי הוצאה לפועל לפינוי הנכס נושא פסק הדין". בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 13.10.06, בה ציינתי, כי אין מקום לפנות לבית משפט זה בבקשה האמורה. היה ולשיטת המשיב התקיימו התנאים המאפשרים לו לנקוט בהליכי פינוי, עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, ולהתמודד שם עם טענות המערערים, ככל שהם יטענו כנגד הליכים אלה.

בתגובת המשיב לתשובת המערערים לבקשה הנ"ל, הועלתה, לראשונה, בקשה להעביר לידי המשיב את הכספים שהופקדו על ידי המערערים בקופת בית המשפט כדמי שכירות. הבקשה האמורה נתמכה בטענה, כי התובענה שהוגשה על ידי המערערים במטרה שתינתן הצהרה על בעלותם בנכס (ת"א 7229/05, בבית משפט זה), נמחקה ביום 26.9.06. לנוכח טענה זו, הוריתי למערערים להשיב בכתב לבקשה האמורה.

בתשובתם מציינים המערערים, כי בינתיים הוגשה על ידם תובענה חדשה לבית משפט זה, על מנת שתינתן הצהרה על בעלותם בנכס. לכאורה העתק התובענה האמורה היה אמור להיות מצורף לתשובה, אך בפועל לא צורף דבר לתשובה. עם זאת, נראה כי הכוונה לת"א 8494/06, תובענה שהוגשה ביום 9.11.06. עוד טוענים המערערים בתשובתם, כי אין להיעתר לבקשת המשיב להעביר לידיו את הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, מכיוון שעם מתן פסק הדין בערעור סיים בית המשפט לערעורים את מלאכתו ואין הוא מוסמך לדון בבקשה, ומכל מקום אין הוא הפורום המתאים לדיון שכזה. המערערים גם מציינים כי לא היה מקום להעלות בקשה חדשה זו בגדר התגובה לתשובה שניתנה לבקשה המקורית של המשיב.

בהמשך, הוגשה על ידי המערערים הודעה נוספת ובה הם מציינים כי בינתיים פנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל במטרה, בין היתר, לאכוף על המערערים את תשלום החוב הכספי. המערערים טוענים, כי במהלך זה מודה המשיב בכך שבית המשפט דנן אינו הפורום המתאים לדון בבקשה לקבלת כספי הפיקדון.

דין הבקשה להידחות. אכן לא היה מקום להעלות בקשה זו במסגרת תגובה לתשובה ולפיכך גם לא ראיתי מקום לאפשר למשיב סיבוב נוסף של תגובות. אמנם ביקשתי את עמדת המערערים, למקרה שתובענתם להצהרה על בעלותם בנכס אינה קיימת עוד, בתקווה לפשט את ההליכים. ואולם, כיום מתברר, כי תובענה כאמור תלויה ועומדת בפועל, גם אם מדובר בתובענה שניה שבאה תחת זו שנמחקה. במצב זה, לכאורה, עדיין לא הגיעה השעה להעברת הפיקדון לידי המשיב (אם כי אין באמור כאן משום הכרעה בשאלה האמורה). מכל מקום, אין מדובר במהלך טכני גרידא של מסירת כספי הפיקדון, ובין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלת הזכות לקבלתם. לנוכח קיומה של מחלוקת זו ראויים הדברים להתברר בערכאה המוסמכת ולא במסגרת הליך נספח לערעור, שהדיון בו הסתיים זה מכבר, מה גם שהליך זה לא נפתח כראוי (אלא נכלל בתגובת המשיב לתשובת המערערים לבקשה אחרת).

בנוסף לאמור לעיל, המשיב פתח בהליך בלשכת ההוצאהל פועל, במטרה, בין היתר, לאכוף על המערערים את תשלום הסכומים המופקדים בקופת בית המשפט, כך שהמחלוקות תתבררנה בפועל בגדר הדיון באותו הליך.

אכן, הפקדת פיקדון בקופת בית המשפט נועדה לא רק להבטיח אפשרות להיפרע בעתיד, אלא גם פישוט וייעול הליכי המימוש. לפיכך יהיו מקרים בהם ניתן יהיה לפנות לבית המשפט, אשר בקופתו הופקד הפיקדון, בבקשה לקבלת הכספים. ואולם, אם קיימת מחלוקת בנושא הזכות לקבלת הכספים, הרי שכאמור לעיל יש לבררה ב"דרך המלך".

לנוכח האמור לעיל נדחית בקשת המשיב לקבל לידיו את כספי הפיקדון. לנוכח המחדלים השונים של באי-כוח הצדדים, כמפורט בהחלטתי מיום 30.10.06 ולנוכח הגשת תשובת המערערים ללא הנספחים שאמורים היו להיות מצורפים אליה, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, כ"ג בכסלו, תשס"ז (14 בדצמבר 2006), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: